בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מאגמתי הנוצרת מהתקררות מהירה של לבה סלע וולקני – סלע הבזלת שהתגבש על פני כדור הארץ במהלך התפרצות געשית והתקרר במהירות, ועל כן הוא מורכב מגבישים קטנים. מבנה הבזלת סלע הבזלת קשה מאד, בנוי מגרגרים דקים ומשובץ בגבישים. שכבת הבזלת העליונה שבזרם הלבה היא בדרך כלל נקבובית מאד, מה שמשווה לסלע מרקם ספוגי קל משקל. נקבוביות הבזלת מקורן בהילכדות גזים בסלע בעת היותו מותך והתגבשותו לפני התנדפות הגזים.

צבעה של בזלת שלא עברה תהליכי בליה הוא משחור ירקרק ועד שחור. הצבע נקבע בשל המינרלים הסיליקטים פירוקסן ופצלת השדה הבונים את הבזלת, יחד עם כמויות קטנות של מינרלים נלווים, כגון המינרל הגבישי הירקרק אוליבין (מינרל המכיל מגנזיום וברזל). הבזלת מכילה כמה מינרלים הניתנים למגנוט. החשובים שבהם הם המגנטיט והאילמֶניט. לעתים תימצא זכוכית בבזלת, במיוחד בקרום החיצוני של זרם הלבה המתקרר במהירות (בדרך כלל בזרם לבה תת מימי). טעות נפוצה היא לכנות בשם בזלת את הגַבּרוֹ - סלע שצבעו שחור ומבנהו דומה לבזלת. בניגוד לבזלת שהיא סלע פרץ (extrusive – מאגמה שהתגבשה לסלע מוצק לאחר שפרצה בצורת לבה מעל פני האדמה), הגברו הוא סלע פלוטוני (intrusive - מאגמה שהתגבשה לסלע מוצק מתחת לפני האדמה. הסלע נחשף על פני השטח בתהליכים טקטוניים ובלייה).

בזלת עמודית

בזלת קולומינלית היא שכבה בזלתית הבנויה מעמודים מצולעים. התופעה מתרחשת בלב קילוח בזלתי, שבו הקירור איטי. במצב זה, הבזלת מתגבשת בצורת מנסרות בדרך כלל משושות. שימושים סלע הבזלת משמש למילוי בכבישים, לבנייה, ולעתים אף מלטשים אותו לציפוי של בניינים.