אבן גיר היא סלע משקע המורכבת מהמינרל קלציט (סידן פחמתי).

המקור העיקרי של סידן פחמתי הוא בעלי חיים ימיים. אורגניזמים אלו מפרישים חומרים ליצירת קונכיות ששוקעים בקרקעית האוקיינוסים כרירית. סידן פחמתי נוסף מגיע מהמים הרווים במשקעי מערות תת-ימיות. אלו מייצרים נטיפים וזקיפים.

צורה נוספת של סלעי גיר מורכבת מאואוליטים (סלעי גיר אואוליטים) שניתן להבחין בהם לפי מראם המחוספס. סלעי גיר מרכיבים בערך עשרה אחוזים מסך כל סלעי המשקע בכדור הארץ. אין להתבלבל בין אבן גיר ובין גיר. האחרון הינו מינרל שונה - סידן גופרתי, המופיע גם בצורת גבס.

אבן גיר בצורתה הטהורה היא בצבע לבן או כמעט לבן. בשל מזהמים כמו טיט, חול, חומרים אורגניים, תחמוצת ברזל וחומרים אחרים, ניתן למצוא גם סלעי גיר בצבעים שונים, בעיקר על משטחים שנשחקו. אבן גיר יכולה להיות גבישית, קלסטית, גרגרית או צפופה, בהתאם לאופן בו נוצרה. גבישי קוורץ, דולומיט או בריט יכולים ליצור קווים בסלע. שכיח למצוא גושי חלמיש או צור בסלעי גיר. רצועות של סלעי גיר מבצבצות מהקרקע בתצורות הרריות או באיים.

סלע יסוד או סלע מאגמתי מבחינים בשני סוגים: סלע וולקני – סלע שהתגבש על פני כדור הארץ במהלך התפרצות געשית והתקרר במהירות, ועל כן הוא מורכב מגבישים קטנים. לדוגמה: ריוליט או בזלת. סלע פלוטוני – סלע שהתגבש בתוך כדור הארץ בתהליך איטי, ורק אחר כך, כתוצאה של תהליכה הרמה ובליה, נחשף על פני השטח. על כן הוא מורכב מגבישים גסים. לדוגמה: גרניט או גברו.

מיון סלעי היסוד מבוסס על ארבעה קריטריונים. שניים מהם קובעים את חומציותו של הסלע:
1) הרכב כימי - לפי אחוז הסיליקה (SiO_2): סלעים חמוצים (למעלה מ-55% סיליקה), בינוניים (48%-55%), בסיסיים (43%-48%) ואולטרה בסיסיים (פחות מ-43%).
2) קריטריון מינרלוגי - לפי אחוז הקוורץ בסלע: מעל ל-10% הוא חמוץ, 0%-10% בינוני, סלעים שאינם מכילים קוורץ הם בסיסיים או אולטרה בסיסיים ומזוהים לרוב על ידי מינרלים המתגבשים אך ורק בסביבות דלות או נטולות סיליקון כגון אוליבין או פלספטואידים.

דוגמאות לסלעים מהקטגוריות השונות:
חמוצים: גרניט, ריוליט וכו'.
בינוניים: אנדזיט, דיוריט וכו'.
בסיסים: גברו, בזלת וכו'.
אולטרה בסיסיים: אוליבין נוריט וכו'.

סלע גרניט הוא גם סלע פרץ.